בוקר.

פוקח את העיניים, השמש מלטפת אותי.

איזה כיף שהשמש היא בחינם.

שומע את ציוץ הציפורים, ואת קרקורי הבטן...

רוב הילדים קמים בבוקר לארוחה מוכנה או לפחות למשהו קל שאפשר לחטוף

אצלנו כבר הרבה זמן לא קרה דבר כזה.

אבל לאחרונה משהו השתנה- אני אולי יוצא רעב מהבית, אבל לבית הספר אני לא מגיע רעב

גם התיק לא ריק כמו תמיד

לא צריך להסתכל על החברים אוכלים את ארוחת הבוקר ולהעמיד פנים שאני לא רעב.

יש את לינת החסד.

אנחנו מגיעים, מכינים לנו את הסנדויצים האהובים עלינו-

לפעמים גבינה, לפעמים שוקולד, לפעמים טונה-

כל מה שאני רק רוצה! הכל יש!

גם ירקות חתוכים... אותם אני אוכל כבר בדרך.

היום שלי נראה אחרת,

אני מקשיב בשיעור וכבר מבין מה המורה אומר

יש לי גם כוח לשחק עם החברים

תודה! תודה!

אני קם עכשיו שמח!

אני ממהר להתלבש, חייב להספיק גם להכין לי את הסנדויץ 

וגם להגיע בזמן לכיתה. עם חיוך.

תודה לכם- שאתם דואגים גם לי.